מחופשים כל השנה

כתבה ב"ידיעות איילון" מפברואר 2013 (לפני פורים)

מאת לימור סימון

לפני כחמש שנים קיבל דוד שילמן (40) פנייה מארגון רופאי חלום, המכשיר שחקנים ואמני רחוב לעבודה בליצנות רפואית. ״זה לא משהו שחשבתי עליו, אבל שמחתי על הפניה״, אומר שילמן, שמשמש מאז כליצן רפואי בבית החולים וולפסון, ״למען האמת, לא מיד ראיתי את עצמי עובד בסביבה חולה. לקחת את הליצן שבי לתוך מסדרונות בית החולים לא נראה לי פשוט בכלל, אבל כשהבנתי עד כמה זה חשוב ומשמעותי לנפש ועד כמה זה תורם להבראת הגוף, החלטתי ללכת על זה״.

בחמש השנים האחרונות מגיע שילמן פעמיים בשבוע, יחד עם חמישה ליצנים רפואיים, לבית החולים וולפסון, כשהוא חמוש באף אדום ובבגדי ליצנות ומסייע לילדים החולים להפיג את המתח שבו הם שרויים.

התלבושת של שילמן, שאיתה הוא מזוהה כל כך, מורכבת מאף אדום, נעליים אדומות, כובע מקורי של טבח, ולאיזון, בגד לבן.

למה דווקא לבן'.

״הילדים פוגשים רופאים בחלוקים לבנים, ומאחר שאני לא רופא הם מרגישים שהצבע הזה לא כל כך מפחיד, שיש בו הרבה גוונים. הרעיון הוא לעזור לילדים לא להיבהל מכל לבן או אדום שהם רואים.

עבודה במקום כזה דורשת הרבה כוחות נפש, אבל הסיפוק אדיר.

התלבושת מכניסה אותך לדמות, אל תוך בית החולים, אל תוך השליחות, להביא לילדים רגע של שמחה ולהורים רגע של חיוך. התלבושת היא מה שעושה את העבודה. המעבר מבגד של יומיום לבגד של ליצן רפואי מכניס אותי למצב רוח אחר. למרות שזה רק בגד, ישלו משמעות בעבודה מסוג כזה״.

אתה מחופש רוב ימות השנה.

״נכון, והתחפושת היא חלק עיקרי בעבודה שלי. אתה לא יכול להגיע לילד ולהצחיק אותו בלי התחפושת. התלבושת נותנת לזה אפקט אחר. מצד אחד אתה אדם כמו כולם, מצד שני אתה ליצן. יש לך תפקיד לרומם את הנפש, לגעת במקומות אחרים״.

יש ילדים שפוחדים מליצן ״לכן התחפשות שלי היא לא כזאת מבהילה. על פניו אני נראה כאחד האדם, מצויד בכמה סממנים מבדילים״.

למה תתחפש בפורים השנה!

״לרופאה מנתחת. מתחשק לי להיות בצד השני של המטבע״.