שמור על קשר:

מה משמח אותך?

שמחה רבה אביב הגיע פורים בא

 

בעוד חודש מגיע החג הכי יפה, הכי שמח והכי יצירתי!

חג פורים!!

מאז שאני ילד, חיכיתי לחג שבו אפשר להגשים חלומות.

אפשר להיות כל דבר.

לא שופטים אותך על כך שהגעת לבית הספר לבוש מוזר. להיפך, דווקא מי שלא התחפש הופך למוזר.

עם השנים, אנחנו נבוכים יותר להגשים את החלומות. לתת דרור לשאיפות הפחות הגיוניות.

כמבוגרים, חג פורים הופך להיות חג קצת מעיק. כשצריך למצוא תחפושת לילד (בתקווה שלא בחר להיות משהו מקורי מידי...).

מה קורה לנו?

האם פתאום מביך אותנו להיות יצירתיים?

מה הן התחפושות הטובות ביותר, שזוכות בתחרויות?

אלה שרכשו אותן מאתרים סיניים?

או אלה שתפרו, הדביקו ויצרו בבית?

מה היא התחפושת שתגרום לילד גאווה גדולה יותר?

זו מהחנות (שאולי לעוד כמה חברים יש בדיוק כזו)?

או זו שכבר כמה ימים / שבועות כל המשפחה עמלה על היצירה שלה?

התשובה כמובן ברורה.

אבל מה הסיבה לכך?

1. לאף אחד אין כזה.

2. אין גאווה גדולה יותר מאשר לראות את מה שחלמת בעיני רוחך - מקבל חיים!

3. כגודל ההשקעה (רמז, לא החומרית) - כך גודל ההערכה של התוצאה הסופית.

 

כמובן, שתחפושות פורים עלולות להיות גורם מאוד מזהם.

בגד שמיוצר מחומרים מאוד לא עמידים, חד פעמיים.

הגיעו במשלוח ממפעל שנמצא אלפי קילומטרים מהבית שלנו.

וישמשו את הילדים, לרוב, פעם אחת בלבד. (אם גם בפעם הזו יצליחו להחזיק מעמד ולא יקרעו / ישברו).

יש שני פתרונות לנושא הכאוב הזה -

1. לעשות אירוע של החלפת תחפושות. אפשר למצוא אוצרות שכבר איבדו את הערך אצל חברים שלנו בשכונה / בית הספר, אבל בשבילנו זה בדיוק מה שייחלנו.

2. לחלום, באומץ ועבודה קשה, אבל מתגמלת, ולייצר את התחפושות בעצמנו. עם שימוש חוזר בקרטונים / שאריות בגדים / שימוש מפתיע בחפצים שונים.

 

מה איתי? אני בוחר להישאר ילד ניצחי.

חולם ויוצר את החלומות שלי, שיקבלו עור וגידים.

ממש התמכרתי לתחושה של לראות את החלום שלי הופך למציאות שמפתיעה את הצופים בה, כי זה לא היה קיים עד אשר העזתי להעז ולחלום...

כי אצלי כל יום הוא חג פורים!

 

מה אומר לך הפתגם הבא?

"ילד הוא מבוגר עם רגליים קצרות." ~ יאנוש קורצ'אק

רוצים לקבל פרטים על ההופעות שלנו?

Template is not defined.
Template is not defined.

המלצות

Template is not defined.
דוד שילמן

שלח לנו הודעה

שורת חיפוש באתר