מסתבר שהקיפוד הוא אחד מהידידים הטובים שלנו. הוא מדביר טבעי של חרקים ואפילו נחשים!
כל שצריך הוא לפתוח את הלב והגינה ליצור החמוד הזה.
אחד המכשולים של ההישרדות העירונית של הקיפוד הוא בכך שהוא נתקל בחומת בטון בכניסה לגינה. זה מגביל את הטריטוריה שהוא זקוק לה בכדי לשרוד (כ-5 דונם!).
הנה כמה עובדות על הקיפוד מתוך האתר של החווה החקלאית מרחביה
קיפודים אוהבים לאכול צמחי בר, פירות וירקות ובכל זאת הם משמשים מדביר ביולוגי משמעותי והם אורחים רצויים אצלנו.
הם יעדיפו לאכול שבלולים, מכרסמים מזיקים, חרקים, פרוקי רגליים, תולעי אדמה, חיפושיות, לטאות.
הם חסינים חלקית לארס ולכן לא בוחלים גם בבעלי חיים ארסיים כמו קרפדות, נדלים, נחשים, עקרבים
אז הם קוטעים את החלק המכיל ארס ואוכלים את השאר לאחר מכן הם מפרישים רוק ומורחים אותו על קוציהם, זו דרכם להיפטר משאריות הארס.
חיה גדולה הם בולעים בשלמותה אחרי שטלטלו אותה או נשכו אותה למוות.
הקיפוד הוא חיה מוגנת ואסור להדבירו ובכל זאת חומרי הדברה הנמצאים בשימוש בשדות קונבנציונאלים ומכוונים לחולדות, חפרפרות ושאר מכרסמים ממיתים את הקיפודים.
כשכלב פוגש בקיפוד הוא מאוד נסער, זה גורם לבעלי כלבים לסלקם מהגינות.
חבל. קיפוד בגינה משמש מדביר טבעי.
קוציהם גלגול אבולוציוני של שערות, הקיפודים לא דוקרים וגם לא מעיפים קוצים על ילדים (והורים) השיערות נושרות באופן טבעי מידי פעם.
לא מומלץ לגעת בקיפוד כדי לא להפחידו או להזיק לו שערותיו נושאות קרציות ופרעושים שיודעים לעבור גם לבני האדם.
הקיפוד פעיל בדרך כלל בשעות החשיכה (לא זה שבתמונה, זה נראה לי קיפוד נופש, משתזף לו בשמש החמימה).
בשעות היום הוא נוהג להסתתר במחילות שונות אותן הוא כורה מידי לילה ובסבכי עלים.
בימים קרים מידי או חמים מידי הוא מתחפר.
בתקופות קרות הוא נכנס לתרדמת חורף אך מידי כמה ימים יוצא ומתאוורר.
במצב רדום חום גופו מושווה לקור הסביבה, קצב הנשימה ופעימות הלב מוחלשים.
בהיותו חיה מוגנת אסור להחזיקו בפינות חי ולהציגו בגנים במסגרת שיעורי ליטוף לטף.
אוייביו: שועלים, אוחים, חתולים, תנים, חומרי הדברה וגלגלי מכוניות.
הקיפוד הוא יונק, חיה יחידנית, עונת הרבייה שלו היא מרץ-אוקטובר.
הוא מתקשר עם הנקבה באמצעות שריקות ונשיכות קלות מצד הנקבה (נו מה?) מזדווג מספר פעמים ועוזב.
הריון הקיפוד נמשך כחמישה שבועות, מספר הוולדות בין ארבעה לשבעה.
הקיפוד מתרבה פעמיים בעונת ההזדווגות.
האם מטפלת בגורים במהלך מספר שבועות שלאחריהם הם יוצאים כעצמאים מהמחילה.
