השבוע מגיע החג הכי שמח שיש – חג פורים!!
זהו החג שכל הילדים מחכים לו, כי בימי החג – אפשר לעשות הכל!
לדמיין בגדול, להגשים חלומות, להיות מישהו שאני מעריץ או משהו משונה ומקורי.
יש את אלה הרוכשים תחפושת של דמות מוערצת.
יש את הבונים / תופרים / יוצרים תחפושת מקורית שלא יהיה אותה לאף אחד (הם כנראה אלה שהצליחו לשכנע את ההורים לעבוד קשה במיוחד). אגב, המשקיענים כנראה לא ישכחו לעולם את התחפושת הזו (גם ההורים שלהם).
כולם מתרגשים לקראת היום של המסיבה – בבית הספר / מקום העבודה / בישוב הקהילתי… האם יזהו אותי? האם אזכה במקום הראשון בתחרות התחפושות? האם יהיה עוד מישהו שהתחפש למה שבחרתי?
כילד בקיבוץ כברי, היה לנו מחסן תחפושות שהיה המקום המדהים ביותר בעולם מבחינתי. בו יכולתי להגשים את כל החלומות שאפילו לא ידעתי שקיימים. המקום שנפתח רק בשבוע שלפני חג פורים. וכדי להגיע בין הראשונים כדי לתפוס את הדברים השווים!
זה גם היה החג שהיה הכי מושקע, מדהים, חסר גבולות. היינו עובדים על ההופעות במשך חודש ויותר והן היו מצחיקות, מפתיעות. עם נושא מיוחד שהיו בוחרים מראש (מדינות לדוגמא) בשיתוף פעולה של כל הילדים בקיבוץ, מכל הגילאים!!
והיום הגדול התחיל קודם כל בשנת צהריים (כי ידענו שנלך לישון רק לפנות בוקר), המסיבה התחילה ב"רונדו" בו כל הקיבוץ הגיע לראות את הילדים המחופשים העוברים ע"פ הכיתות ומשוויצים בעיצובים המקוריים של הגשמת החלומות.
אח"כ היינו נפרדים מההורים ועולים לארוחת ערב הכי טעימה בעולם, עם כל הדברים שילדים אוהבים ותמיד לקינוח – תותים בקצפת!!
ואז הולכים לצפות בהצגות המדהימות. ההתרגשות עצומה. הציפיות בשמיים… ולרוב, ככה היו גם הצחוקים.
אחרי זה התחיל הלונה פארק – תחנות של אומגה מגג חדר האוכל /מכוניות מתנגשות/ מכונות משחק ואפילו חדר מיוחד בו אפשר היה לשבת עם צביקה ארבל והגיטרה ולשיר שירים.
בלונה פארק הייתה גם הסיבה שתמיד בחרתי בתחפושות עם כיסים גדולים – היו "דיילים/ות" שמסתובבים עם מגש מלא בממתקים מכל הסוגים ומחלקים לילדים!!! (הייתי אוכל את הממתקים שנאספו בכיסים, למשך כחודש אחרי פורים!!).
ואחרי הלונה פארק (כבר היה אחרי חצות…) התחילה מסיבת הריקודים… עד הבוקר…
אז אפשר להאשים אותי שזה החג האהוב עלי?
