בסיפור ההצגה, נביא קודם כל את רגע הגילוי הראשוני של האש בידי האדם הקדמון.
האש שינתה את החיים שלו. את היכולת לשרוד בקור, להתחמם, לבשל, להכין כלים ממתכת, לתקשר למרחק באמצעות עשן ולהאיר את הדרך.
כיום את רוב אותם הדברים אנחנו יכולים לעשות גם ללא אש חיה.
האש היא כבר לא מרכז החיים שלנו.
אז האש המודרנית, רוצה לגרום לנו שלא נוכל להתעלם ממנה…
מגייסת את כל האש ורוצה להבעיר את המדורה הגדולה ביותר שנראתה…
האם תצליח?
או שתבין שהעוצמה שלה לא טמונה בגודל שלה אלא בכמה שהיא עוזרת.
ההצגה עוסקת בנושא בין היתר בנושא האחראיות האישית של כל אחד מאיתנו על סביבתו, כמו שנר יום ההולדת אומר בהצגה: גם אש קטנה יכולה להאיר חדר חשוך.
או כמו שאנחנו אומרים בחג החנוכה –
"כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן!!"
דרך ההצגה נבין את החשיבות של האש / האור, בחיינו.
כך גם המדורות של ל"ג בעומר –
לא חייבות להיות הכי גדולות ולא חייבות להכיל מכל הבא ליד. זה מסוכן, מזהם ונותן בדיוק את אותו אפקט של מדורה צנועה יותר (הכי מומלץ - לא להדליק מדורות בכלל).
דרך העיסוק באלמנט האש אנחנו מדגישים את החשיבות של האנרגיה החלופית.
